אני התאלמנתי בגיל 31, כאשר בני היה בן 3 והייתי בהיריון עם בתי. היום ילדיי בוגרים. ביחד עברנו מסע לא פשוט בהתמודדות עם השכול ובהתמודדות היומיומית, ללא אב וללא בן זוג. בדרך כתבתי את הספר “לאבד ולמצוא- יומנה של אלמנת צה”ל” ובו תיארתי את הקשיים שעברנו, וגם את השמחות כמשפחה חסרה. למדנו לחיות עם האבדן, עם הפצע, מבלי לדמם. בתואר השני בטיפול באמנויות כתבתי עבודת תזה בנושא, ” הקשר בין יצירתיות לבין התמודדות בקרב נשים שאיבדו בן זוג בגיל צעיר”, ואני מאמינה שכדי לחיות חיים מלאים ומאושרים אחרי טראומה, כמו אבדן קרוב כל כך, צריך הרבה יצירתיות, נחישות ובחירה בחיים הטובים.

בספרות המקצועית קיים המושג “המטפל הפצוע” (wounded healer). לפיו, הכוח לרפא נובע מפגיעותו של המרפא בעצמו, וכי המרפא הפצוע מגלם בתוכו איכויות של השתנות הרלוונטיות להבנת תהליכי ההחלמה. ואכן העובדה שאני עברתי טראומה באבדן בעלי בשירות מילואים וסעדתי את ילדיי באבדן אביהם מסייעת בידי לטפל במי שחוותה אבדן בן זוג או אב ביתר רגישות, מתוך הבנה עמוקה למקום שבו היא נמצאת. מתוך תהליך ההחלמה שלי אני מרגישה שזוהי זכות וגם חובתי להושיט יד ולסייע לנשים אחרות לצאת מהחושך אל האור.

לשם כך, בנוסף ללימודי הטיפול והפסיכותרפיה למדתי בודהיזם למטפלים, כדרך נפלאה לקבל את מה שהחיים מציעים לנו, לטוב ולרע, מתוך התבוננות ושלווה, כמה שניתן. בנוסף למדתי בנט”ל פסיכותרפיה ממוקדת טראומה, ולמדתי EMDR כדרך יעילה ומהירה לטיפול בטראומות עבר.

אני ספקית של משרד הביטחון ושל ביטוח לאומי, כך שנשים המגיעות אליי לטיפול, אלמנות ויתומות, המוכרות במשרד הביטחון או בביטוח לאומי לא צריכות לשלם בעבור הטיפול.