מה כולם רוצים מהמנדלה, והאם יש בכוחה לעשות אותנו מאושרים?

מקורה של המילה Mandala בשפה ההודית העתיקה, סנסקריט ומשמעותה- "מנדה" מקום גבוה ואיכותי, ו"לה" סגירת מעגל. המנדלה המסורתית נתפסת כביטוי גרפי הנושא מסר ומשמעות המיוצגים על-ידי שילוב של קווים, צורות, צבעים וסמלים בעלי הקשר תרבותי. במרכז המנדלה נקודה הנקראת "בינדו" Bindu. מרכז המנדלה מסמל את "העצמי", בו מתרכזים כוחות הנפש וממתינים כדי לשוב ולצאת אל הפועל. בתהליך האינדיווידואציה מתרחש תהליך של מכוונות למרכז, המבטא את נטייתה הטבעית של הנפש ליצור בסיס, שיאפשר שימור עצמי כמו גם שינוי עצמי בעת ובעונה אחת. התהליכים השונים של המודע והלא מודע בנפש האדם נקשרים אל מרכז אחד, שבו מתרחשת אחדות הניגודים ושלמות פנימית (נצר, 2004; פרי, 2003; קדמי, 2010; רונן, 2009; שירן-מזרחי ועוזני, 2011; Rogers 1987).

מחקרים על מקורות המנדלה גילו כי כבר האדם הקדמון צייר מנדלות על סלעים ובמערות באפריקה, באירופה ובצפון אמריקה. בתרבויות העבר נמצאו מנדלות מסורתיות רבות הקשורות לפולחן, לטקסים, לתפילות, לדתות שונות, לסמלים ולסימני שפה מוסכמים. הצורך בביטוי גרפי מנדלי ותפקידו בחיי האדם נשאר מסתורי ולא ידוע, אך ברור כי ציורי המנדלות היו משמעותיים, משום שהם חוזרים ונשנים במקומות שונים בעולם באותה תקופה (שירן-מזרחי ועוזני, 2011).

בשנים האחרונות המנדלה משמשת כאמצעי התערבות טיפולי וכלי אבחוני בתחום הטיפול באמנות. המנדלה מקובלת ככלי אפקטיבי בטיפול באמנות, שנועד לסייע בטיפול במצבים פסיכולוגיים, בתסמינים והפרעות, וכמו כן ככלי לאבחון. מחקרים שונים מראים שניתן להיעזר במנדלה ככלי טיפולי מתוך מחשבה שזו יכולה לספק הבנה פסיכולוגית ונפשית של מטופלים ולהוסיף מקור הבנה והדרכה בטיפול. רבים מהמטפלים באמנות רואים במנדלה כלי יסודי למודעות עצמית, פתרון קונפליקטים, וכלי תשתיתי לטכניקות טיפול אחרות במגוון מצבים.

הספרות המחקרית, העוסקת במנדלה כאמצעי לאבחון וטיפול, מדגישה שני נושאים עיקריים: הראשון הוא המבנה והאלמנטים הגראפיים של המנדלה,השני הוא הצבע והגוון ( 2009Youn-Hee Kim    Kim& Hyung-Seok Kang, Slegelis 1987 )

יונג (Joung, 1973) היה ראשון התיאורטיקנים במערב שהתייחס למנדלה במחקריו. הוא החל לצייר מנדלות באופן אינטואיטיבי ב 1916 על מנת לפרוק את רגשותיו הסוערים. עם הזמן גילה שציוריו מזכירים סמלים עתיקים של מנדלות, והוא הסיק שיש קשר משמעותי בין ציוריו למצבו הנפשי. יונג נוכח כי המודל התודעתי נע בכיוון מעגלי קונכייתי, מן התחושות בחוץ, דרך החשיבה, הרגשות, האינטואיציה והזיכרון עד לליבה הבלתי מודעת של האישיות. הוא הגיע למסקנה שהמנדלה היא אבטיפוס שקיים בזיכרון הקולקטיבי של כל בני האדם, והשתמש בה גם בפגישות עם מטופליו. לפיו, ציור המנדלה מבטא מגמה חדשה בנפש ועוזר לארגון מחדש של האישיות כולה. הדפוס הקפדני של המנדלה מפצה על חוסר הסדר והבלבול של המצב הנפשי בזכות הנקודה המרכזית, שאליה הכול מתייחס. המנדלה, כמקום פיזי, שבו מתקיים תהליך נפשי פנימי מביאה את היוצר לחפש לעצמו מקום כזה, מקום מגונן ועוטף המאפשר ליצור בתוכו ללא הפרעה "מקום מקודש" (מור סלע, 2004; נצר, 2004; פרי, 2003).

ציור המנדלה נמצא גם ככלי המאפשר אינטגרציה נפשית ומשמש בעיקר כאלטרנטיבה לאנשים, שאינם יכולים לעסוק בכתיבה או דיבור. המנדלה משמשת, כייצוג סימבולי של חומר נפשי מעיק ומערער ומאפשרת סדר ואינטגרציה שלו. כמו הכתיבה, ציור המנדלה מאפשר ארגון קוגנטיבי של קונפליקטים פנימיים ואירועים מנטאליים אחרים כגון טראומה. בנוסף לארגון החומר הפנימי המנדלות משמשות גם כחוויה שנותנת תחושה של משמעות אישית.

גם המחקרים בשנים האחרונות תומכים בכך שציור מנדלות יש בכוחו להרגיע את נפש האדם. במחקר שערך אנדרסון ( Henderson, 2007) על מטופלים פוסט טראומטיים. הנחקרים התבקשו לצייר עיגול ובתוכו אלמנטים ייצוגיים של רגשות ותחושות הקשורות לטראומה שלהם, בעזרת סמלים, צבעים וצורות ללא מילים, ולאחר הציור הם התבקשו למלא שאלונים הבודקים את רמת החרדה שלהם, רמת הדיכאון ומצבם הבריאותי. תוצאות המחקר הראו שהיה שיפור בעיקר בתסמונת של הפוסט טראומה. מכך נמצא שציור מנדלה היה יעיל במצבים של פוסט טראומה.

במחקר שנערך על ידי סלג'ליס (1987) נמצא שמספר הזוויות שצוירו בתוך מעגל היה נמוך באופן מובהק סטטיסטית לעומת אלו שצוירו בתוך ריבוע. מכך הוא הסיק שמיעוט זוויות המצוירות בתוך מעגלים, תומכים בטענתו של יונג אודות ההשפעה המרגיעה של המנדלה על המצייר.

עבודה פורצת דרך בחקר המנדלות בבתי חולים פסיכיאטריים ובמרכזי גמילה מסמים בשנות השבעים בארה"ב הייתה של הפסיכותרפיסטית היונגיאנית והמטפלת באמנות ג'ואן קלוג (Kellogg, 1978). במסגרת מחקריה פיתחה קלוג מודל אבחוני המתייחס לצבעים בהתייחסות למבנה המעגלי של המנדלה. היא טוענת שכאשר ההתפתחות דרך שלבי הגדילה מופרת על ידי תאונה או מחלה, אז האגו של האדם נופל לגוונים חשוכים וכהים יותר, מה שבא לידי ביטוי בציור המנדלה. ועל כן, לפיה על המטפל לסייע למטופל לעורר צבעים בהירים יותר, וכך במקביל לתנועה המעגלית של המנדלה, חומרים קונפליקטואליים מועלים וסובבים, ובהדרגה מופחתים ומבוטלים. האפרוריות נעלמת, וההבעה של הרגשות מופיעה. בנוסף היא התייחסה למבנה המעגלי של המנדלה, שיוצר מבנה התפתחותי מחזורי ובכך יוצר דו-שיח עם שלבים קוטביים.

החוקרת סאונג אין קים בנתה מודל שמעריך את רמת הדמנציה של חולים דמנטים. היא מצאה במחקרה שלמנדלה יש השפעה אפקטיבית בהפחתת הפרעות רגשיות ככלל ואצל חולים דמנטיים בפרט.

במחקר שנערך בקרב חולות בסרטן השד, עלה כי יש מתאם חיובי בין מצבן הפיזי של החולות לציור המנדלה שציירו. בנוסף, מסקנת המחקר היא כי לציור המנדלה יש משקל חיובי בתהליך ההחלמה של חולות סרטן השד, בכך שהוא מאפשר למטופלות תמיכה פסיכולוגית, ומציע לתקשר עם מצבן הבריאותי באופן לא מילולי.

במחקר שנערך באוניברסיטת קרלסברג, אילנוי, נבדק הקשר בין ציור דגמי מנדלה על הפחתת מתח. קבוצת בדיקה ציירה ציור חופשי על דף לבן. הבדיקה התבצעה במשך עשרים דקות. הנחקרים התבקשו לחשוב על סיטואציה מעוררת חרדה , ומיד לאחר מכן לצייר במשך עשרים דקות. המחקר מצביע באופן ברור על ירידה משמעותית ברמת החרדה לנבדקים שציירו דגמי מנדלה , לעומת נבדקים שציירו ציור חופשי, אצלם לא הייתה ירידה דרמטית בחרדה.

ואכן בתקופה האחרונה הרבה אמנים ותיראפיסטים באמנות מקיימים סדנאות לציור מנדלות, ורבים משתתפים בסדנאות אלו בהנאה. רבות גם החוברות המאוירות המציעות איורי מנדלה לצביעה לכל הגילאים ונחטפות מן המדפים. אני אישית התוודעתי למנדלה כשלמדתי פסיכותרפיה יונגיאנית ונחשפתי למנדלות המרתקות של יונג, ובהמשך לכך בקורסים שבהם השתתפתי בהנחיית מורי ורבי האחד והיחיד איתן קדמי שעושה שירות נפלא ליונג ולמנדלה. בטיוליי אני תמיד מצלמת מנדלות ומוצאת אותן בכל מקום, וכמובן מדביקה את כל מי שמסביבי בשיגעון הזה. אני נהנית מכל רגע בסדנאות לציור מנדלות שאני מעבירה, בעיקר אני נהנית לראות כמה ציור המנדלה מאפשר רגיעה ומיקוד, שיח והתבוננות. כל אחד יכול לצייר, אין צורך בכישרון ציור או בידע מסוים. פשוט לבוא, לשחרר עכבות, מגבלות, מחסומים וביקורתיות, לצייר בלי שיפוט וליהנות ממה שנוצר ומההיכרות המחודשת שלנו בכל פעם מהאני הפנימי השמח להתגלות.